Le texte Le vocabulaire Les révisions
Makoth
Daf 16b
הָתָם, גַּבְרָא בַּר תַּשְׁלוּמִין הוּא, וְשִׁיעְבּוּדָא דְּגֵר הוּא דְּקָא פָקַע.
Traduction
The Gemara answers: There, the man who appropriated the collateral is liable to remit monetary payment, and it is only that the lien of the convert on the property has lapsed, as there is no one to receive payment. Therefore, he is not flogged, based on the principle: One is not both flogged and liable to pay restitution.
Rachi non traduit
התם גברא בר תשלומין הוא. כששרפו ולא נתחייב מלקות בביטול זה והאי דלא משלם משום דשיעבודא דגר קא פקע לאחר זמן:
וְהָא אִיכָּא פֵּאָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ''לֹא תְכַלֶּה פְּאַת וְגוֹ''' ''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם וְגוֹ''',
Traduction
The Gemara asks: But isn’t there the case of pe’a, where there is a prohibition, as the Merciful One states: ''You shall not wholly reap the corner of your field'' (Leviticus 23:22), followed by the mitzva: ''To the poor and the convert you shall leave them'' (Leviticus 23:22)?
Rachi non traduit
תעזוב אותם. וקא סבר תעזוב לאחר עבירת הלאו משמע לא תכלה ואם כליתיה תעזוב אותם:
דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּקִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ, בִּיטְּלוֹ וְלֹא בִּיטְּלוֹ! דִּתְנַן: מִצְוַת פֵּאָה לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה. לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה – מַפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִין. לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִין – מַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי, עַד שֶׁלֹּא מֵירַח. מֵירְחוֹ – מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ!
Traduction
And you find one liable to receive lashes in those cases both if the criterion is whether he fulfilled the mitzva or did not fulfill the mitzva, and if the criterion is whether he nullified the mitzva or he did not nullify it, as we learned in a baraita: The mitzva of pe’a is to separate it from the standing grain still growing from the ground. If he did not separate it from the standing grain, but reaped the entire field, he separates a portion from the sheaves as pe’a. If he did not separate it from the sheaves, he separates it from the pile where one places the kernels after threshing, before he smooths the pile. Once he smooths the pile, the produce is considered grain from which one is obligated to separate terumot and tithes. If he already smoothed the pile before designating the pe’a, he tithes the grain in the pile and then gives the pe’a to the poor person. Once he grinds the kernels into flour, he no longer separates pe’a.
Rachi non traduit
משכחת לה בביטלו. כגון שטחן את החטין דתו לית ליה לקיומיה לעשה שהרי קנאן בשינוי כדתניא דבעודן חטה היא מחייבו ליתנה אבל אם טחנן לא:
מירחו. ונתחייב במעשר מעשר תחלה את הכרי ואחר כך נותן לו הפאה שלא להפסיד את העני שהלקט והשכחה והפאה פטורין מן המעשר וזה הביאן לידי חיוב:
כִּדְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה. וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דַּאֲכַל עִיסָּה!
Traduction
Apparently, it is possible to nullify the possibility of fulfilling the mitzva of leaving pe’a by grinding the grain; why, then, did Rabbi Yoḥanan omit this case from his list of prohibitions rectified by a positive mitzva for which one is flogged? The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan holds in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, who says: One separates pe’a even from the dough. He maintains that the possibility of fulfilling the mitzva of pe’a is never nullified, as one may separate pe’a even after grinding and kneading. The Gemara challenges: And according to Rabbi Yishmael, you also find a way to nullify the possibility of fulfilling the mitzva, in a case where one ate the dough.
אֶלָּא, ''זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת'' – אַהָא, אֲבָל אוֹנֵס – לָא. דְּהֵיכָא אָמְרִינַן עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה – לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה – יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה.
Traduction
Rather, the Gemara retracts its previous understanding of the statement of Rabbi Yoḥanan: We have only this mitzva and another where one would be flogged if not for the relevant mitzva. The term: This, is in reference to the sending away of the mother bird, and the term: Another, is in reference to this halakha of pe’a. But in the case of a rapist, no, the possibility of remarrying the rape victim whom he divorced is not nullified, even if he vows on the basis of the consent of the public. Where do we say that a vow on the basis of the consent of the public has no nullification? It is only in a case where one seeks nullification of the vow for the purpose of a matter that is optional, i.e., not a mitzva; but if one seeks nullification of the vow for the purpose of a matter that is a mitzva, even a vow taken on the basis of the consent of the public has the possibility of nullification. In the case of the rapist, he could seek nullification of his vow to enable him to fulfill the mitzva of remarrying his divorcée, and therefore the vow can be nullified.
Rachi non traduit
אבל לדבר מצוה. כגון הכא דכל ימיו בעמוד והחזיר קאי יש לו הפרה:
כִּי הָא דְּהָהוּא מַקְרֵי דַרְדְּקֵי דַּהֲוָה פָּשַׁע בְּיָנוֹקֵי, אַדְּרֵיהּ רַב אַחָא, וְאַהְדְּרֵיהּ רָבִינָא, דְּלָא אִשְׁתְּכַח דְּדָיֵיק כְּווֹתֵיהּ.
Traduction
The Gemara relates an incident that proves this point. As this happened in that incident where there was a certain teacher of children who was negligent in his supervision of the children, and Rav Aḥa vowed on the basis of the consent of the public that he would no longer be allowed to teach children. And nevertheless Ravina restored him to his position, because no other teacher was found who was as accurate as he. Apparently, even a vow taken on the basis of the consent of the public has the possibility of nullification, if that nullification is sought in order to fulfill a mitzva.
Rachi non traduit
דהוה פשע בינוקי. מכה אותם יותר מדאי:
אדריה רב אחא. שלא ילמד עוד תינוקות:
וְהָאוֹכֵל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְכוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דַּאֲכַל בִּינִיתָא דְּבֵי כְרָבָא – מַלְקִינַן לֵיהּ מִשּׁוּם ''שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ''. הָהוּא דַּאֲכַל בִּינִיתָא דְּבֵי כְרָבָא וְנַגְּדֵיהּ רַב יְהוּדָה.
Traduction
§ The mishna teaches: And one who eats unslaughtered animal or bird carcasses, or tereifot, or repugnant creatures, or creeping animals, is liable to receive lashes. Rav Yehuda says: One who eats a fish-like creature found in the furrows of a field formed by a plow [binnita devei kerava], we flog him due to violation of the prohibition: ''Creeping animals that creep on the ground…shall not be eaten'' (Leviticus 11:41). The Gemara relates: There was a certain person who ate a fish-like creature found in the furrows of a field formed by a plow, and Rav Yehuda flogged him.
Rachi non traduit
ביניתא דבי כרבא. תולעת הנמצאת בכרוב שקורין צייל''א:
Tossefoth non traduit
ביניתא דבי כרבא. פי' הקונט' תולעת הנמצאת בכרוב ונקר' צייל''א וקשה דמאי קמ''ל פשיטא דשרץ גמור הוא ופר''ת ביניתא כמו דג קטן הנמצא במחרישה וקמ''ל דאע''ג דנמצא במים היה מותר לפי שיש לו קשקשים אפ''ה לוקה אע''ג דאי הוי במים טהור:
אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל פּוּטִיתָא – לוֹקֶה אַרְבָּעָה.
Traduction
Abaye says: One who ate a putita, a creeping animal found in the sea, is flogged with four sets of lashes. There are two prohibitions stated with regard to creeping animals in the sea: ''And any that do not have fins and scales in the seas and in the rivers…you shall not eat of their flesh'' (Leviticus 11:10–11), and: ''And any that do not have fins and scales you shall not eat'' (Deuteronomy 14:10). In addition, there are two other prohibitions stated with regard to creeping animals in general: ''You shall not render yourselves detestable with any creeping animal that creeps, neither shall you render yourselves impure with them'' (Leviticus 11:43), for a total of four.
Rachi non traduit
אכל פוטיתא. בלע שרץ המים:
לוקה ארבעה. שני לאוין כתובין בשרץ המים אחד בתורת כהנים (יא) ואחד במשנה תורה (יד) ושני לאוין כתובין בשרץ סתם (. ולא) תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ומשמע בין שרץ המים בין שרץ הארץ הרי ד':
נְמָלָה – לוֹקֶה חָמֵשׁ, מִשּׁוּם ''שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ''.
Traduction
If one ate an ant, he is flogged with five sets of lashes. In addition to the two prohibitions stated with regard to repugnant creatures in general, he is also flogged for violating the prohibitions: ''Creeping animals that creep on the ground…shall not be eaten'' (Leviticus 11:41), and: ''And all creeping animals that creep on the ground, you shall not eat them'' (Leviticus 11:42), and: ''Neither shall you render yourselves impure with any manner of creeping things that crawls upon the ground'' (Leviticus 11:44).
Rachi non traduit
נמלה. בלע נמלה חיה הואיל ובריה שלימה היא אכילתה בכל שהוא ולוקה חמש שני לאוין הכתובין בשרץ סתם כמו שפירשתי ושלשה לאוין הכתובין בשרץ הארץ בתורת כהנים:
צִרְעָה – לוֹקֶה שֵׁשׁ, מִשּׁוּם שֶׁרֶץ הָעוֹף.
Traduction
If one ate a wasp, he is flogged with six sets of lashes. In addition to the five prohibitions violated by one who eats an ant, he is flogged with an additional set of lashes due to violation of the prohibition with regard to winged creeping creatures: ''And all winged creeping creatures are impure for you, they may not be eaten'' (Deuteronomy 14:19).
Rachi non traduit
צרעה לוקה שש. חמש משום שרץ הארץ ואחד משום שרץ העוף דכתיב במשנה תורה (יד) וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו אבל לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' הכתוב בפרשת קדושים תהיו אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואע''ג דכתיב ביה אשר תרמש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה ונמוכה שנכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת:
אָמַר רַב אַחַאי: הַמְשַׁהֶה אֶת נְקָבָיו עוֹבֵר מִשּׁוּם ''לֹא תְשַׁקְּצוּ''. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי בְּקַרְנָא דְּאוּמָּנָא קָא עָבַר מִשּׁוּם ''לֹא תְשַׁקְּצוּ''.
Traduction
Rav Aḥai says: One who delays relieving himself through his orifices when the need arises violates the prohibition of: ''You shall not make your souls detestable'' (Leviticus 20:25). Rav Beivai bar Abaye says: One who drinks from the horn of a bloodletter through which blood has passed violates the prohibition of: ''You shall not make your souls detestable.''
Rachi non traduit
בקרנא דאומנא. מקיזי דם בקרן במציצה:
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: רִיסֵּק תִּשְׁעָה נְמָלִים וְהֵבִיא אֶחָד חַי וְהִשְׁלִימָן לִכְזַיִת – לוֹקֶה שֵׁשׁ, חָמֵשׁ – מִשּׁוּם בְּרִיָּה, וְאֶחָד – מִשּׁוּם כְּזַיִת נְבֵילָה. רָבָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ שְׁנַיִם וְהוּא. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ אַחַד וְהוּא. וְלָא פְּלִיגִי, הָא – בְּרַבְרְבֵי, וְהָא – בְּזוּטְרֵי.
Traduction
Rava bar Rav Huna says: If one crushed nine ants and brought another one that was alive and thereby completed their measure to an olive-bulk and ate them, he is flogged with six sets of lashes: Five for eating an entity for which one is flogged five times as stated above with regard to one who eats an ant, and one for eating an olive-bulk of an unslaughtered carcass all together. Rava says that Rabbi Yoḥanan says: Even if he ate two crushed ants and the ant that was alive, he is flogged with six sets of lashes. Rav Yosef says: Even if he ate one crushed ant and the ant that was alive. The Gemara comments: And they do not disagree; this case, where Rava and Rav Yosef say that he is flogged for eating one or two crushed ants and one that is alive, is referring to large ants, which together amount to an olive-bulk. And that case, where Rava bar Rav Huna mentions nine ants, is referring to small ants, as a greater number of ants is required to constitute an olive-bulk and render him liable. Consequently, there is no halakhic dispute in this case.
Rachi non traduit
ריסק. מיעך וכיתת וביטלן מתורת בריה: משום כזית נבלה: שכשבולעו הוא מת ומצטרף לכזית נבלה:
אפילו שנים. מרוסקין והוא אם גדולים הן להיות כזית בין שלשתם כדמפרש ואזיל ולא פליגי:
Tossefoth non traduit
ריסק ט' נמלים ואחד חי. פי' שלם אבל ודאי הוה מת דאי ר''ל חי ממש א''כ היאך משלים לכזית נבילות וא''ת ול''ל שיהא שלם בכזית ממנו לילקי משום לאו דשרצים דלכך אתא אכילה דשרצים לומר דאי איכא כזית הרבה ואכל חד זית חייב דליכא למימר דאתא לומר דבעינן דאית ביה כזית ולעולם בעינן שיהא שלם דהא ליתא דנמלה כל שהוא חייב א''כ על כרחך אכילה אתא למידרש היכא דאיכא ה' זיתים או ד' ואכל חד מינייהו דחייב וי''ל לכך נקט אחד שלם דאיכא לאוי דשרצים דלא נכתבו בלשון אכילה ומאותם לא ילקה עד שיאכל הבריה שלימה אבל ודאי היכא דכתיב ביה לאו בלשון אכילה לקי אף כשהבריה אינה שלימה אבל קשה היכא יצטרף אותו שלם לכזית נבילות והלא אין איסור נבלה חל עליו דה''נ אמר במס' מעילה פרק קדשי מזבח (מעילה דף טז. ושם) דאין איסור נבילה חל על איסור (נבלת) בהמה טמאה וי''ל דהכא אתיא כמאן דאית ליה איסור חל על איסור דאיכא מאן דאמר התם דלאכילה נמי מצטרפין ללקות משום נבלה טמאה וטהורה ואע''ג שאין איסור כולל ולא איסור מוסיף והטעם משום דמצינו דאיסור נבלה חל על איסור דחלב ואפילו למאן דלית ליה איסור חל על איסור כלל אמרינן נמי דטמאים מצטרפין מהאי טעמא [וע''ע תוס' חולין צו:
ד''ה ור' יהודה]:
ואפילו שנים והוא וא''ת ומאי חידוש הוא בשנים יותר מבעשר כיון דבשנים [והוא] איכא כזית וי''ל דקמ''ל רבותא טפי דכיון דעתה כשהוא חי שלם משלימו לכזית אע''פ שאם היה מרוסק כמו האחר לא היה משלימו לכזית אבל בט' נמלים דאיכא סגי אפילו נתרסקו כולם היה משלים שיש מהם הרבה:
ולא פליגי הא ברברבי הא בזוטרי. פי' ברברבי אחד והוא ולא ידענא כיון דנחית להכי לימא בחד לבד לוקה שש משום בריה ומשום כזית נבלה ושמא לא שכיח דבחד איכא כזית:
''אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן'' כּוּ'. אָמַר רַב: אָכַל טֶבֶל שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי – לוֹקֶה.
Traduction
§ The mishna teaches that among those flogged is one who ate untithed produce or first-tithe produce whose teruma of the tithe was not taken. Rav says: If one ate untithed produce from which teruma and first tithe were separated and poor man’s tithe was not separated, he is flogged.
Rachi non traduit
טבל של מעשר עני. שהופרשו כל מעשרותיו חוץ מזה לוקה ואע''ג דמעשר עני אין בו קדושה שהרי לזרים נאכל ובכל מקום אפ''ה טביל:
כְּמַאן – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל הַטֶּבֶל שֶׁלֹּא הוּרַם מִמֶּנּוּ כָּל עִיקָּר; הוּרַם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא הוּרַם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַאֲפִילּוּ מַעְשַׂר עָנִי, מִנַּיִן?
Traduction
The Gemara explains: In accordance with whose opinion did Rav issue this ruling? It is in accordance with the opinion of this tanna, as it is taught in a baraita that Rabbi Yosei says: One might have thought that one is liable for eating only untithed produce from which no gifts were taken at all; but if teruma gedola was taken from the produce, but first tithe was not taken from it, or if the first tithe was separated but not second tithe, or even if only poor man’s tithe was not separated, from where is it derived that the halakhic status of the produce is that of untithed produce and one is liable for eating it?
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ''' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ''וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ'', מָה לְהַלָּן מַעְשַׂר עָנִי, אַף כָּאן מַעְשַׂר עָנִי, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''לֹא תוּכַל''.
Traduction
The baraita continues: It is derived as the verse states: ''You may not eat within your gates the tithe of your grain or of your wine or of your oil'' (Deuteronomy 12:17), and there it states: ''And you shall give to the Levite, to the convert, to the orphan, and to the widow, and they shall eat within your gates and be satisfied'' (Deuteronomy 26:12). Just as there, with regard to the phrase ''and they shall eat within your gates,'' it is referring to poor man’s tithe, here too, ''you may not eat within your gates'' is referring to produce in which there is poor man’s tithe, as it has not yet been separated, and the Merciful One states a prohibition: You may not eat it.
Rachi non traduit
מה להלן מעשר עני. דכתיב לגר ליתום ולאלמנה ובענינא דשנה השלישית אף בשעריך האמור כאן יש ללמוד ממנו מעשר עני וה''ק לא תוכל לאכול טבל בעוד שהמעשר בתוכו שכתב בו בשעריך:
אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּתַנָּאֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הַשֵּׁם עַל מַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
Traduction
Rav Yosef said: This matter is subject to a dispute between tanna’im. Rabbi Eliezer says: One need not separate by means of calling the name upon poor man’s tithe of doubtfully tithed produce [demai]. With regard to produce purchased from an am ha’aretz, i.e., one who is unreliable with regard to tithes, there is a rabbinic ordinance requiring one to separate first and second tithe and teruma of the tithe from it. Nevertheless, one is not required to separate poor man’s tithe from that produce, because poor man’s tithe is a monetary debt owed to the poor, and in a case of uncertainty, the principle is: The burden of proof rests upon the claimant. Rabbi Eliezer holds that failure to separate poor man’s tithe does not accord the produce the status of untithed produce. And the Rabbis say:
Rachi non traduit
אין צריך לקרות את השם. [דאמרינן] (סוטה דף מח.) דיוחנן כה''ג שלח בכל גבול ישראל וראה את עמי הארץ חשודין על המעשרות חוץ מתרומה גדולה אמר להן לישראל בניי כשם שהתרומה במיתה כך הטבל במיתה עמד ותיקן הלוקח מעם הארץ יפריש כל המעשרות ומעכבן לעצמו ואוכל מעשר ראשון שהרי מותר לזרים ומעשר שני אוכלו בירושלים ואם שנת מעשר עני היא נחלקו ר' אליעזר וחכמים וקאמר ר' אליעזר דלא מיבעי אפרושי מספק דלא צריך אלא אפילו לקרות עליו את השם ולומר מעשר עני של כרי זה יהא בצפונו או בדרומו נמי לא צריך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source